איך נעזור לילדים להתמודד עם מצבי המתח הביטחוני שאנחנו חווים?

עם כל האהבה שלי למדינה שלנו, והיא באמת רבה, אנחנו חיים במציאות ביטחונית קשה מאוד. לאורך כל שנות חיי על האף האופטימיות או אולי הרצון וההדחקה, המציאות הזו לא משתנה, היא היסטוריה חוזרת. אבל לא נעסוק במצב הביטחוני פה במימד הזה, מאחר ואין לנו שליטה ישירה על כך, אבל על מה שכן יש לנו שליטה והשפעה זה איך הילדים שלנו יוכלו להמשיך להתנהל בארץ עם מקסימום ביטחון ומינמום התקפי חרדה.

והנה אני כותבת פה בעיצומו של עוד מבצע צבאי בעזה, כשאלפי משפחות מוצאות את עצמם בסיטואציה יומיומית מזעזעת של בריחה למקלטים וחדרי ביטחון, של תלות, פחד קיומי, של ייאוש וחוסר וודאות. המציאות אכן קשה ומתסכלת אך דעו, כי ילדים קטנים עלולים לחוות את המציאות כגרועה יותר ממה שהיא באמת.

הם ניזונים מפיסות מידע בשיחות שלנו המבוגרים, מהחדשות וכמובן לא מכירים יודעים את התמונה המלאה, הם חווים את המציאות דרך העיניים שלכם. מה גם שיכולת השפה שלהם וביטוי הרגשות מוגבל. בנוסף לכך, החשיבה שלהם אגוצנטרית והם נוטים לחשוב שהאיום הוא ישירות כלפיהם.

אז איפה ההשפעה שלנו ההורים יכולה לבוא פה לידי ביטוי כאשר המציאות היא בלתי רצויה:

לספק מידע אמין - אך מוגבל

ילדים רוצים לדעת מה קורה סביבם. התעלמות מהמצב עלולה להזיק ולהפחיד יותר מאשר שיחה גלויה. עם זאת המידע צריך להיות קצר ולא להכיל פרטים מרובים ומיותרים. התאימו ליכולת ההבנה והעיבוד בטון מרגיע. חשוב לומר שאתם שומרים עליו, הצבא שלנו מצוין, המקלט מגן עלינו, ישראל מדינה חזקה. אם מתעוררות שאלות תענו עליהם- שוב בהתאם להבנה של הילד ולא להשאיר אותו להשלים את המידע מראשו או ממקור אחר.

לנסוך תחושת הביטחון ככל שניתן

הורים, יותר מכל אדם אחר, עשויים להשרות על ילדיהם תחושת ביטחון ויציבות. נסו ככל שביכולתכם להפגין רוגע ושליטה במצב, לשמור על אופטימיות ועל הומור, כך הם ירגישו מוגנים ובטוחים. אני יודעת שקל יותר לומר מאשר לבצע, אך המודעות להשלכות היא צעד ראשון.

תשדרו אמון ואופטימיות

לילדים קטנים, מהיותם חדשים בעולם חסר ידע כמו למשל שאחרי מלחמה יש הפסקת אש, שאין כל יום ובכל מקום פיגועים, חסרה להם הפרספרטיבה והם יכולים לחשוב שסוף העולם הגיע ( זה מזכיר לי בהקשר אחר, שכשהייתי קטנה אבא שלי לא הרגיש טוב והוא ואמא שלי הלכו למיון בלילה והייתי בטוחה שזהו, שהוא לא יחזור יותר ובכיתי כל הלילה לעצמי עד שהם חזרו ונרגעתי, לא ידעתי שיש אופציה כזו)

"אי אפשר לגדל ילדים אופטימיים בגישה שלילית" – ויטאלי בוצ׳אצקי

הגבלת חשיפת הילדים לחדשות

אחד הגורמים העיקריים לפחדים אצל ילדים זה עודף המידע שיש בחדשות, בין אם זה בטלויזיה, בנייד, רדיו או עיתון, יש מסרים שלא מתאימים לילדים ותמונות קשות לצפייה. אם חשוב לכם להיות מעודכנים בחדשות הכנסו בנייד או חכו לשעה שהילד לא באיזור.

אפשרות לשיתוף ולגיטמציה לרגשות

אפשרו לילדים להתבטא ולשתף מה עובר אליהם, כמובן אל תמעיטו בתחושה ותנו לה לגיטמציה ״אני מבין, זה באמת לא נעים, מפחיד וכו׳. אצל ילדים קטנים יותר שמתקשים לבטא מילולית אפשר לתת לצייר את מה שהם מרגישים או דרך משחקי דמיון עם בובות וכו׳.

שיגרת יום קבועה

אם יש אפשרות המשיכו בשגרת היום הקבועה, במידה ולא נסו בכל זאת לשמור על שגרת יום דומה, על מנת לייצר וודאות, שליטה וביטחון אשר נחוצות לתפקוד תקין בתוך המצב השונה. אפשרו לילד לצפות בתוכניות אהובות, לאכול אוכל מוכר, אם אפשרי לפגוש את חבריו ובני משפחתו. השתדלו להיות שם עבורם, מאחר ואתם מקור הביטחון, מצאו זמן משותף לעסוק בפעולות נעימות ואהובות: לקרוא, לצייר, לשחק (אני חושבת שזה הדבר שאני הכי זוכרת ממלחמת המפרץ בה הייתי בת 5, היינו שעות משחקים בחדר האטום והחוויה בכלל לא זכורה לי מפחידה בעקבות השיגרה והזמן המשותף הנעים)

אין ספק שכל הורה היה רוצה לחסוך מהילדים שלו את התמודדות הלא רצויה הזו. עם זאת חשוב לדעת כי ילדים קטנים מצויידים במשאבים של הסתגלות והתמודדות רבים. הורים המתייחסים ברגישות לצורכי הילדים עשויים לסייע להתמודדות החיובית ולצאת ללא משקעים קשים מאירועי החירום הביטחוניים המתרחשים בארץ.

מרגישים שאתם צריכים לדבר עם מישהו? פה בשבילכם!